בתקופה האחרונה, במסגרת הדיונים בשולחן העגול הממשקי המתנהל במשרד ראש הממשלה, נערכה בחינה של הסדרת נושא העסקים החברתיים. בהתאם להגדרה שהתגבשה, “עסק חברתי” הנו כל אחד מאלה:
א. פעילות עסקית בעמותה או בחברה לתועלת הציבור, הקשורה במישרין למטרות העמותה או החל”צ, שיש בה (בפעילות) כשלעצמה כדי להביא למימוש מטרות חברתיות. בפעילות עסקית זו שואף התאגיד לרווח אך לא למקסום רווחיו בשל מטרותיו החברתיות.
ב. חברה, שפעילותה מכוונת למימוש מטרות חברתיות, ושיש בה (בפעילות) כשלעצמה כדי להביא למימוש מטרות חברתיות שנקבעו בתקנונה, השואפת לרווח אך לא למקסום רווחיה בשל מטרותיה החברתיות, ואשר בתקנונה נקבעה מגבלה על משיכת רווחים על-ידי המשקיעים הפרטיים, ככל שיש כאלה בחברה, שלא תעלה על 50% מהרווחים הניתנים לחלוקה. מגבלה זו תחול רק לאחר משיכת רווחים בגובה ההשקעות ההוניות של בעלי המניות בחברה;
ובלבד שיתקיימו כל אלה:

1. כאשר החברה מוחזקת על-ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור בשיעור כלשהו, תהיה הפעילות קשורה במישרין למטרות העמותה או החל”צ.
2. כאשר החברה מוחזקת על-ידי משקיע פרטי ועל-ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור במשותף (עסק חברתי משותף), יחזיק האלכ”ר (ארגון ללא כוונת רווח) לפחות 50% מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה כהגדרתם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. סעיף זה כפוף למגבלת הרווחים הקבועה בהגדרת עסק חברתי שבסעיף 1ב’ לעיל.
3. בעסק חברתי משותף זכויותיה של העמותה בחלוקת רווחים לא יהיו נחותות ופחותות ביחס למשקיע הפרטי.”
   ככל שרשם העמותות ישתכנע שפעילות עסקית מסוימת מהווה עסק חברתי והפעילות משרתת במישרין את מטרות העמותה, אזי בין אם הפעילות היא בתוך העמותה או בחברה נפרדת, ואף אם הפעילות העסקית האמורה תהווה פעילות משמעותית מבחינת העמותה, הוא ייטה לראות בפעילות האמורה, פעילות עסקית מותרת שעולה בקנה אחד עם הנחיותיו.
   ברור כי בכל הנוגע לעסק חברתי המקדם במישרין את מטרות העמותה, אין צורך כי ההתנהלות העסקית תתנהל באופן הממקסם את רווחי העמותה.