עמותה הרוצה להעסיק עובד או להתקשר בחוזה עם קבלן עצמאי, צריכה להתחשב בהתאמת העובד או הקבלן לביצוע העבודה מבחינת כישוריו, הידע שלו, מוכנותו לבצע את המטלות הרלבנטיות וכו’. טרם העסקת העובד, ובהתחשב בתנאי ההתקשרות, סכומה ומהותה, על העמותה לתת הזדמנות למציעים להציע עצמם בתנאי שוק חופשיים. יצוין כי אין הכוונה לכך שהעמותה תהא מחויבת בקיום הליך מכרזי, אלא אם הדבר מתחייב מנסיבות העניין, מאופי העמותה ומאופי ההתקשרות.

כך גם כאשר עמותה מזמינה שירות או מוצר מספק, עליה לבדוק האם מבחינת המחיר, האיכות וכו’, מדובר בהצעה הטובה ביותר שבאפשרות העמותה לקבל.

עקרונות אלו תקפים במיוחד מקום בו העמותה הינה גוף דו-מהותי (ר’ בהמשך), כלומר, עמותות המספקות שירות חיוני לציבור בהיקפים משמעותיים, כגון, עמותה שהינה חברה-קדישא, איגוד ספורט ועוד.

קרבת משפחה

בחוק העמותות אין קביעה מפורשת באשר למגבלות בנוגע לקרבת משפחה בין החברים במוסד ממוסדות העמותה, בין חברים במוסדות שונים של העמותה ובינם ובין נושאי משרה לבין עובדי העמותה.

עם זאת, וכפועל יוצא מסעיף 27 לחוק העמותות, הקובע כי על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה, מינהל תקין מחייב העסקת עובדים או רכישת שירותים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה ולא על פי שיקולים של קירבה משפחתית. כמו כן בנסיבות מסוימות, תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד או חבר ועדת ביקורת (בין במסגרת העמותה ובין במסגרת תאגיד בת שבשליטת העמותה) עלול להיחשב לעקיפה של סעיף 33(א)(2) לחוק הקובע כי לא יכהן כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת מי שנותן לעמותה שירותים בשכר שלא כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת. כמו כן העסקה כאמור עלולה לפגוע בביצוע תפקידו של נושא המשרה באופן תקין.

העסקת עובדים

העסקת קרובי משפחה של חברי ועד, חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר וכן של נושא משרה כגון מנכ”ל/סמנכ”ל, עלולה להביא למצב של ניגוד עניינים בין תפקידו של נושא המשרה לפעול לטובת העמותה ולפקח על התנהלות תקינה של העובדים בעמותה, לבין המחויבות המשפחתית של נושא המשרה כלפי העובד. כמו כן, העסקה כאמור עלולה לעמוד בניגוד להוראות הקבועות בסעיף 33(א)(2) וסעיף 33(ב) לחוק. הדברים מתחדדים כאשר מדובר בחבר ועדת הביקורת לאור העובדה שעליו לבצע בקרה בלתי תלויה בעמותה.

לפיכך על העמותה להימנע מהעסקת קרובי משפחה של חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר. כמו כן, על העמותה להימנע מהעסקת קרובי משפחה של חברי ועד. יצוין כי ככלל, הרשם לא יראה בהעסקה של עד 10% עובדים שהם קרובי משפחה של חברי ועד או לחילופין בעובדים כאמור שמשולם להם עד 10% מהשכר המשולם על ידי העמותה (גם אם שיעורם נמוך מ-10% ממספר עובדי העמותה), כהפרת הכלל הקבוע בסעיף 33(א)(2) לחוק. יודגש כי בנסיבות מסוימות, לאור מספר העובדים בעמותה או מחזורה, או לאור נסיבות מיוחדות שנמצאו בהתייחס לעמותה מסוימת, גם העסקה בהתאם לשיעורים האמורים תיחשב כמנוגדת לדין. כך למשל, ברור כי בעמותה המעסיקה 500 עובדים, אין זה סביר כי 50 מהם יהיו קרובי משפחה של חברי ועד וכי מספר עובדים כזה יעורר חשש כי בחירת העובדים לא נעשתה משיקולים ענייניים ומקצועיים נקיים ועל כן איננה לטובת העמותה. כך גם לגבי עמותה שמחזורה 100 מיליון ₪, ברי כי תשלום שכר לקרובים של חברי ועד בסכום של 10 מיליון ₪ ייתפס כבלתי סביר וכעומד בניגוד לסעיף 33(א)(2) לחוק.
ההחלטה באשר להעסקת עובדים כאמור תתקבל על ידי הגורם המוסמך בעמותה לקבל החלטות מסוג זה. בכל מקרה, גם הוועד יידרש להחלטה זו בנוסף על הגורם המוסמך, ללא השתתפותם של חברי הוועד שרוצים להעסיק את קרוביהם.
בכל הנוגע להעסקת קרוב משפחה של המנכ”ל, יש להבטיח שההחלטה תהיה סבירה בנסיבות העניין ולטובת העמותה, נוכח ניגוד העניינים האפשרי. לכן הוועד הוא שיחליט בעניין ההעסקה ותנאיה, לאחר מכן יש מקום להביא את ההחלטה לאישור ועדת הביקורת, כדי לבחון את סבירותה. ככל שהמנכ”ל היה אחד ממייסדי העמותה, או חבר עמותה, יש לבחון את נושא ההעסקה גם בהקשר של חלוקת רווחים אסורה.

יצויין כי העסקת מספר קרובי משפחה בעמותה, גם כאשר לא מדובר בקרובי משפחה של חברי ועד, חברי ועדת ביקורת או מנכ”ל יש בה כדי להצביע על התנהלות בניגוד למנהל תקין המחייב, כאמור, העסקת עובדים או רכישת שירותים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה ולא על פי שיקולים של קירבה משפחתית.

על עמותות להימנע גם מהעסקת מספר קרובי משפחה בתפקידים בכירים או מהעסקת קרובי משפחה בתפקידים ביניהם קיימים יחסי כפיפות וזאת לאור ניגודי העניינים הטמונים בהעסקה כאמור.

ככל שיש לעמותה מאפיינים ציבוריים רבים יותר, כך יגבר הצורך להימנע ממצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים.

בתוספת השלישית לחוק העמותות מוגדר המושג “קרוב”- “אח, הורה, הורי הורים, צאצא, צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה”.
כלומר, “קרוב” של חבר ועד או חבר ועדת ביקורת או של מנכ”ל לענייננו הוא בעל/אישה, אח/אחות, אב/אם, סב/סבתא, צאצא, צאצא חורג, בן/בת זוג של אח/אחות (גיסים), אב/אם חורגים, סב/סבתא חורגים ובן הזוג של הצאצא (כלומר, חתן/כלה) גם אם הצאצא עצמו הוא צאצא חורג.
יובהר, כי “צאצא” איננו רק בנו של אדם או בתו אלא גם נכד/נכדה, נין/נינה וכן הלאה. 

קירבה משפחתית בין חבר ועד לחבר ועדת ביקורת

לאור קביעת חוק העמותות כי חבר ועד לא יכהן במקביל כחבר ועדת ביקורת, שמטרתה מניעת ניגוד עניינים בין הוועד לוועדת הביקורת, נקבע כי כעקרון לא יכהן בוועדת הביקורת קרוב משפחה, כהגדרתו לעיל, של חבר ועד.

קירבה משפחתית בתוך הוועד ובתוך ועדת הביקורת

בעמותה שבה מכהנים רק שני חבר ועד, הם אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה כדי שלא לרוקן מתוכן את הדרישה לשני חברי ועד. כך גם לעניין חברי ועדת הביקורת ככל שיש חובה כי יכהנו בוועדת הביקורת שני חברים או יותר.

בעמותה שבהם ישנם יותר משני חברים בוועד או בוועדת הביקורת, רוב חברי הוועד או חברי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביניהם, וזאת כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין האינטרסים המשפחתיים לבין האינטרסים של העמותה וכן כדי לא לרוקן מתוכן את דרישת מספר החברים, כאמור.

מצבים נוספים של ניגוד עניינים

כאשר עיסוקיו של אדם יוצרים מצב בו קיים חשש ממשי כי לא יבצע תפקיד כלשהו בעמותה כנדרש, לטובת העמותה, על העמותה להימנע מלאפשר לאותו אדם לבצע תפקיד זה.

אם בעל התפקיד בעמותה נמצא בניגוד עניינים בעניין פרטני מסוים, שאינו מונע את כהונתו בעמותה כאמור לעיל, והעניין אינו אסור לפי הוראות סעיף 33(א)(2) לחוק העמותות (איסור מתן שירות בשכר ע”י חבר ועד או חבר ועדת ביקורת כפי שהוסבר לעיל), ואין המדובר בחלוקת רווחים, על בעל התפקיד להימנע מהשתתפות בדיונים ומהבעת עמדה באותו עניין.

על העמותה להיזהר בביצוע עסקאות עם גופים הקשורים לעמותה כדי להימנע ככל הניתן מביצוע עסקאות בניגודי עניינים אסורים. במקרה שהעמותה מחליטה לבצע עסקה עם תאגיד קשור, עליה להחיל על עצמה תנאים מחמירים יותר מאשר בביצוע אותה עסקה עם תאגיד שאינו קשור.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בעסקה למתן שירותים או למתן טובין עם קרוב משפחה של נושא משרה, בין באופן ישיר ובין באמצעות תאגיד, יש לנקוט משנה זהירות כדי להבטיח את טובת העמותה. לכן, כדי להבטיח את תקינות ההחלטה למרות ניגוד העניינים האפשרי, בעסקה מסוג זה יש מקום לקבל מראש גם את אישור ועדת הביקורת, והכל ככל שהעסקה בתנאים סבירים, לטובת העמותה, ושלא תהיה בכך עקיפה של הוראות סעיף 33(א)(2), וחלוקת רווחים אסורה.