נוהל בדיקה וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי עפ”י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
מדינת ישראל משרד האוצר נציבות מס הכנסה
מספרנו: 154/א
כ”ז באב התשנ”ד
4 באוגוסט 1994
אל:
תפוצה א’, נצ'(1), ב'(3), ג'(1), ד'(1), ו’
הוראת ביצוע 30/94 שומה, מקצועית, משפטית הנדון: נוהל בדיקה וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי עפ”י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה 1. מבוא
1.1 זיכוי בגין תרומה למוסד ציבורי מוכר לענין תרומות
עפ”י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה זכאי נישום לקבל זיכוי ממס בגין תרומתו לקרן לאומית או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, אם שר האוצר קבע אותו לעניין זה ובאשור ועדת הכספים של הכנסת. (כללים להגשת בקשות ואישור מוסדות לעניין תרומות פורסמו בהוראת ביצוע מספר 24/92 מתאריך 30.4.92).
1.2 רשימת מוסדות מוכרים ותוקף האישור שניתן להם
א. רשימת מוסדות מוכרים לענין תרומות פורסמה מטעם נמ”ה בינואר 1993 במסגרת חוברת “מוסדות ציבור”.
החוברת הופצה לכל חוליות השומה באגף. כמו כן פורסמו 7 עדכונים לרשימה זו, אשר הופצו למשרדים. (בקרוב אמורה להתפרסם רשימה הכוללת את כל העדכונים שפורסמו עד כה).
ב. ברשימה ובעדכונים שפורסמו צויין תאריך הגבלת תוקף האישור לגבי מוסדות שאישורם הוגבל בזמן.
בהקשר זה יצויין, כי רשימת המוסדות מתחלקת לשתי קטגוריות כלהלן:
(1) מוסדות שאושרו ע”י ועדת הכספים של הכנסת עד וכולל שנת המס 1991.
אישור תרומות שניתן למוסדות אלו אינו מוגבל בזמן.
(2) מוסדות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת החל משנת המס 1992.
מוסדות אלו קיבלו אישור מוגבל בזמן לתקופה של עד שתי שנות מס (אישורם בתוקף מיום הינתנו ועד לסוף שנת המס שלאחר שנת המס בה הוא ניתן).
הארכת תוקף האישורים של מוסדות אלו או ביטול האישור מתפרסמת במסגרת העדכונים השוטפים.
ג. יצויין, כי ניתן אמנם לבדוק זכאות מוסדות לעניין תרומות בשאילתא AZK אך לפי שעה, ללא ציון התקופה לגביה תקף האישור. לכן מומלץ להשתמש ברשימות ובעדכונים שפורסמו.
1.3 הפצת קבלות ע”י מוסדות בלתי מאושרים
עד שנת המס 1992, טרם פרסום רשימת מוסדות זכאים, ולפני החלת חובת ניהול ספרים שררה אי בהירות בקרב המוסדות וחלק מהם התייחס לאישור לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, כאל אישור תרומות. בעקבות זאת צויין באישור, מאמצע 1992, מפורשות, כי אין באישור משום הכרה במוסד כמוסד ציבורי לעניין ס’ 9(2) ולעניין ס’ 46.
בבדיקות שנעשו נתגלו מקרים בהם מוסדות הפיצו קבלות על תרומות הנושאות נוסחים שונים, מהם משתמע לכאורה, כי למוסד אישור תרומות.
דוגמאות לנוסח אישורים שנמצאו הם: “אישור מס הכנסה מס’ … מיום” או “התרומה מוכרת כהוצאה על ידי מס הכנסה”.
בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד), התשנ”ב-1992 הוסדר ענין הנוסח, שיש להדפיס על הקבלות (ראה גם חוזר מס הכנסה מספר 38/92 מיום 1.11.92).
1.4 דרכים לגיוס תרומות
גיוס תרומות נעשה בדרכים שונות, כאשר התרומה המתקבלת היא בכסף או בשווה כסף.
להלן יפורטו חלק מדרכים אלו ויקבעו הכללים (ר’ סעיף 3 להלן) להתרת או אי התרת הזיכוי ממס לפי סעיף 46 לפקודה.
א. הפקדה ישירה בחשבון הבנק או באמצעות הוראת הקבע.
ב. גיוס באמצעות מתרימים מדלת לדלת.
ג. גיוס תוך עריכת ארועים כגון: ארוחת ערב, ארועי תרבות, מכירות פומביות של חפצי ערך ואומנות.
ד. גיוס באמצעות עריכת הגרלות.
מודגש, כי בכל מקרה בו נתבע זיכוי ממס יש להמציא קבלה הנושאת את פירטי התורם ואת פירטי המוסד.
1.5 כאשר כנגד תשלום מתקבלת תמורה, אין התשלום מהווה תרומה ויש להוציא קבלה נפרדת רגילה. כאשר מדובר בתשלום מעורב, שחלקו תרומה, תוצאנה שתי קבלות נפרדות.
2. בדיקת זכאות במשרד השומה
2.1 בשלב הניתוב
א. נתבע זיכוי בגין תרומות למוסד ציבורי בסכום משמעותי (לדוגמא 30,000 ש”ח ויותר לגבי שנת המס 1993) יבדוק המפקח / הנתב ברשימת המוסדות המוכרים אם המוסדות להם תרם הנישום אכן אושרו לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה.
ב. נמצא, כי הוגשו קבלות של מוסדות, שאינם מוכרים יועברו הקבלות לבדיקה וטיפול המחלקה למוסדות ציבור ומלכ”רים בנציבות, בצרוף מכתב לוואי בו יפורטו פרטי הנישום (התורם) ופירטי המוסד, אם אינם מופיעים על הקבלה.
התרומה במקרים אלו לא תותר לנישום, אלא אם יתקבל אישור לכך מהמחלקה למוסדות ציבור ומלכ”רים – לאחר בדיקת המקרה. על מנת למנוע עיכובים בניתוב השוטף, יש לערוך התכתבות באמצעות פקסימיליה.
ג. היה והבדיקה במחלקת המלכ”רים העלתה, כי למוסד אין אישור תרומות, לא תותר התרומה לתורם והודעה מתאימה תשלח אליו ע”י המפקח / הנתב.
ד. כדי למנוע בדיקה חוזרת בשלב השומה, יש לציין הדבר ע”ג קבלות שנבדקו לעניין זה.
ה. כאשר נתבעו זיכויים שלא כדין, תיבחן האפשרות להעביר הענין לטיפול מחלקת החקירות.
2.2 בשלב השומה
א. בשלב השומה יוסיף המפקח ויבדוק מדגמית (ללא הגבלת סכום) קבלות על תרומות. אם יסתבר כי המוסדות אינם מופיעים ברשימת המוסדות המוכרים, יפעל כאמור בסעיף 2.1 לעיל.
ב. לגבי תרומות בסכומים גבוהים, למוסדות ציבור, הנותנים שרותים תמורת תשלום, ידרוש המפקח מהתורם פרטים נוספים על קבלת שרות, זכות או כל טובת הנאה, אם קיבל מהמוסד.
(המפקח יברר עם מחלקת המלכ”רים, האם המוסד נותן שירותים תמורת תשלום).
העתק מדרישה זו ישלח למחלקת המלכ”רים.
3. כללים להתרת או אי התרת זיכוי בגין תרומה למוסד ציבורי
3.1 במקרים הבאים לא יותר זיכוי:
א. קבלה מקורית
לא הוגשה קבלה מקורית.
ב. המוסד אינו כלול ברשימת הזכאים
אם שם המוסד או מספרו אינם כלולים ברשימת המוסדות הזכאים או אם בתאריך קבלת התרומה על ידי המוסד אישורו לא היה תקף.
ג. תרומה בעילום שם
קבלה על תרומה מעל 200 ש”ח שאינה נושאת שם ומספר ת.ז. של התורם. מובהר, שגם אם הקבלה הינה על שם קרוב משפחה אין להתיר הזיכוי.
ד. העדר פירטי המוסד על הקבלה
אם הקבלה אינה נושאת את פירטי המוסד, שמו ומספר התיק במס הכנסה, וצורת התשלום (בשיק או במזומן).
מודגש, כי החל משנת המס 1993, חובה על מוסד המאושר לענין תרומות להדפיס על הקבלה נוסף לפרטיו ולפרטי התורם (רק אם התורם הסכים לכך) גם את המילה “תרומה” וכן הטכסט הבא:
“המוסד אושר לענין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה“. לפיכך, לגבי תרומות המתייחסות לשנת המס 1993 לא יותר בעתיד זיכוי אם הקבלות לא ערוכות עפ”י הוראות הנציב לניהול פנקסים.
ה. תשלום שכנגדו קיבל התורם תמורה מלאה
נתגלו מקרים בהם מוסדות המספקים שרותים שונים (כגון: בתי אבות, בתי ספר) תמורת תשלום, מוציאים קבלה על תרומה. כן ישנם מקרים בהם מוסדות מקבלים דמי חסות או מימון מגופים עסקיים תמורת פרסום.
במקרים אלו אין מדובר בתרומה, שכן כנגד התשלום נתקבלה תמורה מלאה ולכן אין להתיר הזיכוי.
ו. תרומה במסגרת השתתפות בהגרלה
אחת השיטות הנפוצות לגיוס כספים על ידי מוסדות היא באמצעות עריכת הגרלות או משחקים (כדוגמת בינגו) כאשר דמי ההשתתפות בהגרלה או המשחק מוצגים על ידי המוסדות כתרומה והזוכה מקבל פרס.
במקרים אלו, ככלל, אין להתיר הזיכוי כי נעשתה רכישת זכות ואין הדבר נחשב כתרומה. כאשר הפרס הצפוי הינו בעל ערך מועט וסימלי ניתן להתיר הזיכוי.
בסוגיה זו יש להוועץ בכל מקרה עם הרפרנט המקצועי.
ז. תרומה כדיבידנד
אם חברה מחלקת דיבידנד במסוה של תרומה אין ליתן זיכוי. מקרים אלה יש להביא לידיעת הרפרנט המקצועי בנציבות.
3.2 במקרים הבאים יותר זיכוי בכפוף לתנאים להלן:
א. תרומה בשווה כסף – נכס הון
- כאשר התרומה נעשתה בשווה כסף (כגון: חפצי אומנות, ציוד ומחשבים, נדל”ן) והתורם לא קיבל כל תמורה, זכות או טובת הנאה כנגד התרומה, ינתן זיכוי בגין שווי התרומה. שווי התרומה יקבע ע”י הערכת שמאי שתצורף לקבלה.
אם השווי לא נתקבל על דעת המפקח יפנה לרפרנט המקצועי להתייעצות כדי לקבוע השווי שיותר.
- אם ביקש התורם פטור מרווח הון לפי סעיף 97(א)(4) לפקודה, או פטור משבח לפי סעיף 61(א) לחוק מס שבח, הזיכוי ינתן רק לאחר התיעצות עם הרפרנט המקצועי.
המפקח ידרוש נתונים לענין תרומת נדל”ן ממשרד מס הרכוש הנוגע לדבר.
ב. תרומה בשווה כסף – מלאי עסקי
נישום שתרם מלאי עסקי, יחוייב במס בגין הרווח הנובע ממכירה עפ”י סעיף 85 לפקודה. הסכום שיותר לזיכוי לפי סעיף 46 לפקודה לא יעלה על השווי שנקבע בסעיף 85 לפקודה.
ג. תרומה שכנגדה נתקבלה תמורה חלקית
תרומה שכנגדה נתקבלה תמורה חלקית כגון תרומה שנעשתה במהלך מכירה פומבית או אירוע תרבותי אחר, יותר זיכוי בגובה ההפרש שבין הסכום ששולם בפועל ע”י התורם לבין ערך התמורה שנתקבלה. ערך התמורה יקבע כאמור בסעיף 3.2 לעיל.
4. הליכי השגה וערעור
ביטול הזיכוי, הינו חלק מהליך השומה (ר’ ע”א 568/78 פ”ש נ’ יצחק ביר בע”מ). לפיכך יש לבטל הזיכוי במסגרת הליכי שומה השגה וערעור. אם לאחר שומה הסתבר שנדרש זיכוי שלא כדין , יש לבחון פתיחת השומה במסגרת סעיף 147 לפקודה.
5. אחריות
פקידי השומה וסגניהם, רכזי חוליות, מפקחים בשומה והמחלקה למוסדות ציבור ומלכ”רים בנציבות, אחראים ליישום הוראת ביצוע זו.
בברכה
נציבות מס הכנסה
מחפשים עוד מידע על ניהול עמותה? בקרו בעמוד הבית.
targetaudience_malkar_hor03-2001עוד על סעיף 46
