האסיפה הכללית היא גוף הכולל את כל חברי העמותה. חברי העמותה הם אלו שייסדו את העמותה וכן כל מי שפנה לעמותה בבקשה להתקבל כחבר, והתקבל על ידי הגוף המוסמך לכך על-פי תקנון העמותה, למעט אלו שחברותם בעמותה הופסקה.
בהתאם לסעיף 15 לחוק, יכולים להיות חברים בעמותה כל יחיד שמלאו לו שבע עשרה שנים וכל תאגיד, בין שהם אזרחי ישראל ובין אם לאו. הפסקת חברות בעמותה יכולה להיות בפטירת החבר, בהתפטרותו, או בהוצאתו מהעמותה, בהתאם להוראות תקנון העמותה.
כינוס האסיפה הכללית יתבצע על פי הוראות סעיף 20 לחוק ובהתאם להוראות נוספות בתקנון, אם ישנן. אסיפה כללית רגילה תתכנס במועדים הקבועים בתקנונה ולפחות פעם בשנה. ככל שלא נקבע אחרת בתקנון העמותה, תכונס אסיפה כללית על ידי הוועד. הוועד רשאי לכנס בכל עת אסיפה כללית שלא מן המניין, ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת ביקורת, של הגוף המבקר או של עשירית מכלל חברי העמותה. לא כינס הוועד את האסיפה הכללית שנדרשה כדין תוך 21 ימים מיום שהוגשה דרישה כאמור לעיל, רשאים הדורשים לכנסה בעצמם ובלבד שהאסיפה תתקיים תוך שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה, וככל האפשר באופן בו מכונסות אסיפות בידי הועד. בידי הרשם סמכות לכנס אסיפה כללית, רגילה או שלא מן המניין, אשר לא כונסה כאמור או למנות אדם שיכנס אותה.
זימון האסיפה הכללית יתבצע במועד האמור בתקנון העמותה ואם לא נקבעו הוראות לעניין מועד הזימון, תכונס האסיפה הכללית על ידי הודעה שתינתן לכל חבר לפחות עשרה ימים מראש, בה יצוין יום, שעה, מקום וסדר יום לאסיפה, בהתאם להוראות התקנון המצוי (הוראות לעניין אסיפה העוסקת בפירוק מרצון – ר’ להלן בפרק ‘פירוק מרצון ואיסור מכירת העמותה’). ככל שלא נקבע אחרת בתקנון, יחול התקנון המצוי לפיו אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו בה לפחות רבע ממספר חברי העמותה.
במסגרת הודעת זימון לאסיפה כללית יפורטו הנושאים שאמורים לעלות על סדר היום של האסיפה הכללית וכן יצורפו לה כל מסמך או דוח הרלוונטיים לדיון באסיפה. הפנייה למסמך המצוי באתר האינטרנט או משלוח המסמך בדוא”ל יכול להיחשב כצירוף המסמך לעניין זה.
לדוגמא: באסיפה שעל סדר יומה בחירת חבר ועד, ובידי העמותה פרטים באשר למועמדים, על העמותה לצרף את פרטי המועמדים.
באסיפה שעל סדר יומה אישור הדו”חות הכספיים, יש לצרף את הדוחות הכספיים המובאים לאישור.
באסיפה שבה מתבקש שינוי תקנון או מטרות, יש לצרף את השינויים המבוקשים לעומת הוראות התקנון או המטרות המקוריים.
באופן דומה יש לצרף חוזים והתקשרויות שונים שיש לאשרם במסגרת האסיפה הכללית וכיו”ב.
בכל אסיפה כללית ינוהל פרוטוקול שייחתם בידי יו”ר האסיפה.
סמכויות האסיפה הכללית
- בחירת ועד העמותה על-פי סעיף 26(א) לחוק (אלא אם כן נקבעה הוראה אחרת בתקנון). קביעת מספר חברי הוועד תיעשה בידי האסיפה הכללית, אלא אם כן נקבע מספרם במפורש בתקנון, ובכל מקרה יהיו בוועד לפחות 2 חברים;
- בחירת ועדת ביקורת או גוף מבקר על-פי סעיף 31 לחוק;
- מינוי רואה חשבון מבקר, על-פי סעיף 31א לחוק, בעמותה החייבת למנות רואה חשבון על-פי סעיף 19(ג) לחוק, וקביעת שכרו;
- אישור הדו”חות הכספיים השנתיים והדו”חות המילוליים על-פי סעיפים 36(א) ו-37א לחוק;
- קבלת החלטות בדבר שינוי תקנון, מטרות או שם העמותה;
- אישור גמול לחברי הוועד או לחברי ועדת הביקורת בגין תפקידם בהתאם לתקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס”ט-2009 (ניתן לעיין בתקנות באתר האינטרנט של הרשם) וקביעת נהלים בעניין החזר הוצאות לפי התקנות האמורות;
- העברת הוועד או חבר ועד מכהונתו וזאת על-פי סעיף 28 לחוק העמותות;
- קבלת דיווחים מהוועד ומוועדת הביקורת על פעולותיהם ודיון בהם.
האסיפה הכללית רשאית לקבוע בתקנון, שסמכויות מסוימות מתוך אלה שפורטו באשר לוועד העמותה, יבוצעו על ידה או באישורה.
אופן קיום האסיפה
סעיף 17 לחוק העמותות קובע כי “החברות בעמותה היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה ניתנת לירושה”. סעיף 21 לחוק העמותות קובע כי ההצבעה באסיפה הכללית תהיה אישית, אלא אם יש בתקנון הוראה אחרת. על כן, הדרך הראויה וההולמת להצבעה באסיפות כללית של עמותות היא הצבעה אישית וישירה. עם זאת, הצבעה באמצעות נציג שבידו ייפוי כוח אינה פסולה, אך יש להבטיח, שמדובר בייצוג אמיתי, המשקף את עמדתם של המיוצגים, ושהשימוש בייפוי הכוח אינו מנוצל לרעה על ידי גורמים שירכזו אצלם מספר רב של ייפויי כוח, ובכך יוכלו להשפיע באופן מהותי על ההחלטות. ככלל, הדרישה בעניין זה היא כי ייפוי הכוח יהיה ספציפי לאסיפה מסוימת, ויכלול את עמדת מייפה הכוח באשר לנושאים שעל סדר היום ובאשר להם בלבד.
בהקשר זה יש מקום להבחין בין הצבעה על פי ייפוי כוח, שכאמור, ייפוי הכוח צריך להיות, ככלל, ספציפי וכולל את עמדת החבר באשר לנושאים שעל סדר היום, לבין הצבעה של נציג המייצג תאגיד, כאשר התאגיד הוא חבר בעמותה. במקרה כזה, על הנציג להיות מוסמך לייצג מטעם התאגיד שאותו הוא מייצג, ולהיות בעל תפקיד רלוונטי באותו תאגיד, או נושא משרה בו.
באשר לאיגודי ספורט אולימפיים, קיימת באתר האינטרנט של רשות התאגידים – רשם העמותות הנחייה מפורטת של רשם העמותות באשר לאופן בו ניתן לקיים בחירות לוועד באמצעות נציגים באיגודים אלו.
ניתן, על פי הצורך, לקיים ישיבה של אסיפה כללית גם באמצעות שיחת וידיאו (VideoConference), בה רואים ושומעים את החבר המשתתף באסיפה. יובהר כי אין לקיים הצבעה או ישיבה בשיחת ועידה קולית בלבד.
בהתאם לסעיף 22 לחוק העמותות, החלטות אסיפה כללית יתקבלו ברוב קולות רגיל של המצביעים, אלא אם יש בתקנון הוראה אחרת. במקרה של קולות שקולים באסיפה הכללית, תוכרע ההצבעה בהתאם להוראות התקנון. אם לעמותה תקנון מצוי, לפי סעיף 10 לתקנון, רשאי יו”ר האסיפה להכריע. אם לעמותה תקנון אחר, תוכרע ההצבעה בהתאם להוראות הנוגעות לעניין. ככל שאין הוראות בעניין מסוים בתקנון העמותה, יחולו הוראות התקנון המצוי (ר’ בפרק העוסק בתקנון).
